ייבוש אזור האטימה של הקופסאות: חימום באמצעות אינדוקציה לעומת חימום באמצעות קרני אינפרא-אדום
אם יש מים באזור האטימה של הקופסה, יש לכם בעיה. זה יוצר תנאים אידאליים להיווצרות חלודה וחיידקים – דברים שאסורים להיות במוצר שלכם. כדי לפתור את הבעיה, יש לכם בעצם שתי אפשרויות: חימום באמצעות אינדוקציה או חימום באמצעות קרני אינפרא-אדום. ההבדל בין שתי השיטות: חימום באמצעות אינדוקציה מצוין לחימום המתכת עצמה. הוא מחמם את דפנות הקופסה במהירות. אך יש לכך חיסרון – זו שיטת חימום שמחממת את כל האזור, אך היא לא “רואה” את טיפות המים שנמצאות על הפנים של הקופסה; היא מתמקדת רק במתכת. כאן נכנסות לתמונה נורות אינפרא-אדום. נורות אלו פוגעות ישירות בטיפות המים, והופכות אותן לאדים במהירות. כשהאזור כבר יבש, ניתן לאטום את הקופסה. זו שיטה יעילה מאוד. בנוסף, יש גם את ההיבט ההיגייני. במפעלי מזון, הדבר האחרון שרוצים זה ששמן או נוזלים אחרים ידלפו למערכת הייצור. נורות אינפרא-אדום אינן דורשות מגע עם הקופסה – הן מונחות במעטפות מקוורץ או מפלדת אל-חלד, כך ששום דבר לא נוגע בקופסה. אין חשש מהדבקה. חימום באמצעות אינדוקציה דורש יותר תשומת לב – יש לוודא שהסלילים נמצאים במיקום הנכון. אם הסלילים זזים אפילו קצת, ייווצרו אזורים חמים מדי. לעומת זאת, נורות אינפרא-אדום יותר גמישות – הן מחממות את האזור בצורה אחידה יותר. אני חייב להודות: נורות אינפרא-אדום אינן פתרון מושלם לכל הבעיות. נורות אלו פולטות הרבה חום. אם לא מסדרים את מערכות האוורור והקירור כראוי, החום עלול לפגוע ברכיבים האלקטרוניים. צריך להתחשב בכך. אם כל מה שרוצים זה שהמתכת תהיה חמה, אז חימום באמצעות אינדוקציה יספיק. אך אם המטרה היא לחסל את הלחות ולשמור על הקופסה סטרילית, אז עדיף להשתמש בנורות אינפרא-אדום. זו הדרך היחידה להבטיח שאזור האטימה יהיה יבש לחלוטין לפני שהמכסה נסגר.